יום חמישי, 11 במאי 2017

תורת הסוד - חכמה אותנטית

ל"ג בעומר[1] הוא יום שהוא כולו "פנימיוּת". הוא איננו מוזכר במשנה, בגמרא ובמדרש. הראשונים מציינים אותו כְיום אסור בתענית מפני שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, אך האר"י חידש את ציון מותו של הרשב"י ביום זה[2]. לכן, ביום ראשון בערב, בין כל המדורות, נפלס את דרכנו באש החיצונית אל עבר האש הפנימית. לרובנו אין הרבה מושג בתורת הנסתר. ברחוב ובמדיה לא יודעים להבחין דֵי הצורך בין תורת הסוד, על תְכניה ועקרונותיה, לבין ברכות, קמיעות ותרופות פלא. הכל מעורבב - קבלה, מאגיה ופַרַפְּסיכולוגיה. אנסה השבוע לתת מעט רקע על תורת הנסתר, כפי שלמדתי בעל פה ממו"ר הרב שרקי, ומתוך כך נדע להעריכה כראוי.
למרות שהזוהר מוזכר פעמים בודדות בספרות חז"ל, צריך להבהיר כי מקורהּ של תורת הסוד, ה'קבּלה', הוא במשה רבנו, בנבואה. המקובלים הראשונים היו הנביאים, אלה שחשו את הופעת השכינה. גם הגמרא מְכנה בכמה מקומות את דבריהם- "דברי קבלה"[3]. כשפסקה הנבואה מעם ישראל עם חורבן בית הראשון, העבודה הזרה אִבּדה את כוחה, והתפתחו באומות העולם כל מיני תורות מיסטיות, שאינן עבודה זרה ממש, אלא ביטוי של געגוע לַ'אורות' שהיו פעם. באותם ימים, קבלה תורת הסוד, רסיסי ההתגלות, צורה חדשה אצל חכמינו התַנאים חוני המעגל, רבי עקיבא, רבי מאיר בעל הנס וכמובן רבי שמעון. באקדמיה מכנים אותם "יורדי המרכבה", ולדידנו: חכמים שעלו לגבהים רוחניים על מנת לקבל מסר נשמתי ייחודי. לנסות להעפיל לרוח הקודש הקרובה לנבואה.
לאחר ימי הביניים, מאז ימי האר"י הקדוש נראה כי התפצלה ההבנה בחכמת הקבלה ותורת הסוד[4]:
מקובלי ארץ ישראל והמזרח ובראשם הרש"ש הבינו שהקבלה היא השתלשלות הנהגת השם כמות שהיא. אין 'תרגום' לתורת הקבלה משום שזה הדבר כפי שהוא, ובעזרת ייחודים מגיעים לקרבה לאין-סוף. לעומתם, מקובלי צפון אפריקה ואיטליה כגון רמח"ל, הרב אליהו בן אמוזג, המהר"ל, הרב קוק הבינו שהקבלה היא פילוסופיה ותיאולוגיה יהודית בשפה משלית של 'ספירות' וכדומה. חכמי החסידות, בדומה לאחרונים שהוזכרו, גם פירשו את הקבלה כמשל, אך לא להנהגת העולם, אלא לנפש האדם. בקבוצה זו אפשר למצוא את האדמו"ר הזקן, רבי נחמן ועוד, זוהי בעצם 'פסיכולוגיה יהודית' בהסתרה.
לסיכום, לכל הדעות והשיטות, תורת הסוד היא חכמה, שיטה עיונית להבנת המציאות הרוחנית ו/או הגשמית, מסורת הדוקה להכרת דרכי ה' בעולם ולהידבק בו. הרובד הנסתר הינו מרכיב אינטגרלי בהיכל התורה, לצד ההלכה והמדרש, והוא מהווה חלק משמעותי בתורת ה'.   שנזכה..

            "לְכָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר, בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר, כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי"     שבת שלום,  חנן ש.



[1]   ה"חתם סופר" מראה שהוא יום שבו התחיל המן לרדת לישראל במדבר. בתורה (שמות טז, א) מפורש שהתלונה על המן היתה בט"ו אייר, ובמדרש כתוב שהלכו עוד שלושה ימים בלא לחם, נמצא שהמן ירד להם בי"ח אייר, הוא ל"ג בעומר.
[2] דבר השונה מהצער שיש על פטירתו של משה רבנו ואהרון הכהן בהם מציין השולחן ערוך שיש להתענות (ר"ח אב). כך גם ביום מותו של עזרא הסופר (עשרה בטבת).
[3] רבי חנינא בן דוסא (ברכות לד) היה מתפלל על חולים ויודע אם תתקבל תפילתו אם לאו, וכך ידע מי יחיה ומי ימות. ומופיע בגמרא ששאלו אותו תלמידיו: "וכי נביא אתה?", וענה להם: "לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך מקובלני..". ניתן לראות את היחס, למקובל יש משהו מהנבואה.
[4] 'סוד' מלשון הסתודדות. "בסודם אל תבוא נפשי ובקהלם אל תחד כבודי", תורת הסוד = תורת הקהל. האידאות הלאומיות של עם ישראל, העקרונות הציבוריים. וכן תורת האחדות, החכמה שמחברת קצוות. מכאן יש להבין שענין זה מסוכן מבחינה מוסרית, כיון שאם האדם יודע שבצדדים האפלים של המציאות קיים גם אור ה', הוא יכול להגרר להצדקת יצר הרע שבו. לכן קיימת אזהרה מפני כניסה ללימוד קבלה ללא טהרת הנפש והגוף.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה