יום רביעי, 8 במרץ 2017

פרשת תצווה - המנורה והאור

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד"
בפרשה הקודמת עסקנו בבניית הכלים למשכן, בפרשה זו נעסוק בהכנת הבגדים לעובדי המשכן – הכהנים. בתוך הנוף הזה של הכנת הכלים הטכניים, משתחלת לה הכנת מצווה, מצוות הדלקת נרות המנורה.
לעומת השולחן המסמל עושר, המנורה מסמלת חכמה "הרוצה להחכים - ידרים, שמנורה בדרום" (בבא בתרא כה,ב), כמו שנר המאיר אינו מחסיר מעצמו אור, כך אדם המלמד זולתו חכמה – אינו חסר את החכמה (ואף מוסיף).
חכמים מציינים הלכה במנורה, שאף אם נעשה אותה משאר מתכות ולא מזהב, גם אז היא תהיה כשרה. עומק העניין הוא כפי שכותב הרמב"ם(ח' פרקים) "קבל האמת ממי שאמרה", כל זמן שהאדם בודק ומוצא שחכמה מסויימת היא אמת – יקבל אותה, לא חשוב מוצאו של הדובר.
תופעה מיוחדת במנורה היא "שלהבת עולה מאליה" (שבת כא,א), הכהן מטיב את הנרות ומבעיר את האש, אך השלהבת מתיישרת ללא תמיכה. לאחר בירור האמת, היא כבר לא צריכה תמיכה מלמטה, היא עולה בעצמה וניכרת לכל רואה.
אמרו חכמים: "עדות הוא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל"(בבלי מנחות פו,ב), חזרת השכינה לארץ ישראל אף היא מאופיינת במנורה, סמלה הרשמי של מדינת ישראל[1]. תפקידנו אפוא הוא להאיר באור דעת א-להים לכל באי עולם, ולקיים מה שנאמר בנביא (ישעיה ס,ג) "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ".
שנזכה למלא את תפקידנו בנאמנות לדבר ה' ולהפיץ אור לגויים.

שבת שלום, -חנן-




[1] בנימוק בחירת הסמל נכתב בין היתר: "סמל למשיח, שעם בואו ייבנה ויכונן בית המקדש, והמנורה... תשוב ותשמש סמל קודש לתפארתה המתחדשת של ירושלים"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה