יום רביעי, 15 במרץ 2017

פרשת כי תשא - חטאים ומהירות

"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר... וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן... וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"
חטא העגל, אולי החטא הכי מפורסם בתולדות העם היהודי. ממה הכל התחיל? מעיכוב, "בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה". משה רבנו עולה להר סיני לקבל את התורה, עם ישראל מחשב בצורה מוטעית את חזרתו, והעיכוב מוליד חטא. גם ההתמהמהות של לוט ביציאתו מסדום מוצגת כמעשה שגוי. בנוסף, אנו רואים לכל אורך ההיסטוריה שהגלות מתרחשת בקצב איטי, הגליית עם ישראל בתקופת בית ראשון נמשכה כמאה חמישים שנה[1]. גם גלות בית שני נמשכה זמן רב, מאות שנים[2].
לעומת הגלות והחטא, הגאולה מאופיינת בתהליכים מהירים. כשמשה רבנו מבקש מה' לסלוח לעם, אנחנו קוראים בפסוק: "וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ". נחזור אחורה בספר שמות ונראה שיציאת מצרים הייתה מהלך-בזק, בצקם אפילו לא הספיק להחמיץ! נתקדם לשנת תש"ח והנה המנדט הבריטי לא הספיק להגיע לסיומו וכבר הכריז בן גוריון על הקמת המדינה.
הטבע הפועל בעולם הזה תלוי בזמן, כפוף לחוקים ארציים, אך הגאולה היא תהליך בעל אינטרס א-לוהי, יְשׁוּעַת ה', ולכן היא מעל הזמן, כהרף עין. "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר", אין זמן להתעכב, כשמגיע עת הגאולה, מבטיח הקדוש ברוך הוא – אֲחִישֶׁנָּה.
סיפור המגילה אף הוא מאופיין בהשתלשלות אירועים איטית במיוחד. מהמשתה המפורסם בו רצה אחשוורוש להציג את ושתי ועד למשתה אסתר המלכה עברו תשע שנים! המשתה השני, בו מתרחש ההיפוך בעלילה, זו הפעם הראשונה שממהרים במגילה "וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשְׂתָה אֶסְתֵּר", "הָרָצִים.. יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים". ברגע שעם ישראל מתעורר לגאולה כפתחו של מחט, ה' פותח לנו אולם.
אשרינו שזכינו לראות עין בעין בגאולה אחרונה.
שבת שלום ופורים שמח, -חנן-


[1] מהגלית שניים וחצי השבטים בשנת 733 לפני הספירה ועד חורבן בית ראשון בשנת 586 לפני הספירה.
[2] נקודת ההתחלה היא חורבן הבית בשנת 70 לספירה, סיום הגלית שארית העם לוטה בערפל, שהרי במאה הרביעית עוד נחתם התלמוד הירושלמי. מקובל לתארך אותה לסוף התקופה הביזנטית בארץ ישראל, 638 לספירה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה