יום חמישי, 17 במרץ 2016

פרשת זכור - זהותו של עמלק

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח.
השבת נזכה לקיים מצווה מן התורה – זכירת מעשה עמלק. איני יודע להסביר את התופעה שהושרשה בחלק מהמקומות של שמחה פורימית מופרזת ב'שבת זכור', הרי ברור לכל בר דעת כי מטרתה הבסיסית של שבת זו הינה לזכור את מעשי עמלק; עמלק שנלחם בישראל בצאתם ממצרים, והללו שונאי ישראל אשר לאורך כל הדורות מזנבים בנו. לפני הפורים ובתענית אסתר עלינו להזכיר את הפרעות בכובד ראש מסויים, ובפורים להודות לשמוח ולהלל על ההצלה הגדולה. לכן נתמקד הפעם במי הוא עמלק; המקורי, ההיסטורי והפנימי.
עמלק האיש הוא בנם של אליפז ותמנע, נכד של עשו הרשע. מניעי תמנע לנישואיה עם אליפז מובאים ברש"י (בראשית לו,יב): תמנע זו בת אלופים היתה, אמרה: איני זוכה להנשא לזרע אברהם, הלואי ואהיה פילגש. מובן מכאן כי כוונה חיובית של תמנע היא זו אשר יצרה את עמלק. לאחר יציאת מצרים, כאשר פחד ישראל נפל על כל העמים, מגיע העם העמלקי ומקרר את האמבטיה, פותח פרצה המזמינה עוד מלחמות. מה הם מאפייני המלחמה של עמלק?
קודם כל – בַּדֶּרֶךְ. עמלק מגיע לתקוף אותנו כשאנחנו במעבר ממצב מסויים למצב אחר. עם ישראל אמנם יצא ממצרים, אבל עוד לא נכנס לארץ, עוד לא קיבל תורה, 'תלוי באויר', כאן קיימת סכנה[1]. כל תוקף יודע שזמן חילופי המשמרות הוא נקודת תורפה והזדמנות מבצעית. וכן העמלק שבתוכנו, האדם צריך להיות עם יד על הדופק בזמני 'גשר' בחייו; כבר לא סטודנט ועוד לא שכיר, כבר לא פנוי ועוד לא נשוי, או אז חוסר היציבות מתגבר.
מאפיין נוסף – קָרְךָ, לשון 'מִקְרה'. עמלק מגיע ב'ספונטניות' מזוייפת, כאילו שההתקפה באה בזרימה מובנת מאליה ומתבקשת (ומוסברת היטב כלפי חוץ). על האדם לשים לב היטב מתי בתוכו מתרחשת תרמית שכזו, היצר כביכול ממשיך את רצף החיים הזורם שלנו, אלא שבאמת הוא מסיט אותו מהנתיב הטבעי- הטוב. אנחנו ערים לכך ומודעים לפנימיותנו הכשרה.
ולבסוף - וַיְזַנֵּב בְּךָ. 'זנב', מסביר הרש"ר הירש, הוא החלק הנספח לגוף העיקרי, הקצה. עמלק תופס אותנו בנספחים, באיזור הלא מבורר בנפשנו, בקצוות התודעה. מפורסמת הגימטריא עמלק=ספק, הדחף לחטוא מגיע בתחומים בהם אנחנו לא בטוחים, מבולבלים. אומר הזוהר (דברים רפא, מתורגם): "בִּלְעָם וּבָלָק הָיוּ מִצַּד שֶׁל עֲמָלֵק. תִּקַּח ע''ם מִן בִּלְעָם, ל''ק מִן בָּלָק, יִשָּׁאֵר בָּבֶל " - עמלק יוצר יסוד חזק של בלבול, וכנגדו עלינו לפתֵחַ יכולת ודאות ואמונה בצדקת הדרך.
לסיכום, כל ההתמודדויות עם עמלק הן הזדמנויות לפיתוח החוסן הלאומי, ובפן הרעיוני - עילוי האישיות שלנו, כדברי המדרש (רבה חוקת יט): "מֵאז ומעוֹלָם- רְצוּעַת מַרְדּוּת הָיָה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל", כלומר: ה' שלח את עמלק ככלי לחינוך עבורנו. המלחמה של כל אדם ברוע מסייעת לו לצמצם את זמני הגשר על ידי התמדה, לזהות תרמיות של זרימה לא טבעית, ולהתחזק בוָדַאוּת האמונה בעצמו ובדרכו.

            שנזכה לניצחון אמיתי על עמלק ועילוי האישיות של כל אחד ואחד מאיתנו.    שבת שלום,  -חנן-



[1] וכן - כאשר עם ישראל כבר החל לצאת מגלותו על ידי העליות, הצהרת בלפור והקמת התנועה הציונית, אלא שטרם הקים מדינה, ניסה הצורר הגרמני להשמידנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה