יום חמישי, 3 בדצמבר 2015

פרשת וישב - חלומות

[1]וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי, וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי. וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו: הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ? אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ? וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו. וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו. וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי... וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו, וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר.
בשבת זו ובשבת הבאה נקרא רבות על חלומות, החל ביוסף הצדיק, דרך שרי פרעה וכלה בפרעה עצמו[2]. רצוננו לברר מהו מקור החלום? האם קיים מקור חיצוני לאדם, מקור עליון ש'מחלים' את האדם או שמא כל שורשו של החלום הוא פנימי בתוך האדם[3] והוא מוליד את הפעולה, 'חולם'?
החלום הראשון המסופר בתורה הוא חלומו של אבימלך, בו הוא מקבל ידיעה שלא ידע לפני כן, "וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה", מקור חיצוני מובהק, ה' מודיע לו: שרה "בְּעֻלַת בָּעַל" ולא כמו שחשבת. מכאן מובהק כי החלום הוא סוג של נבואה. הרמב"ם מוסיף וכותב שהדרך הבלעדית להִנָּבֵּא היא "בַּחֲלוֹם בְּחֶזְיוֹן לַיְלָה"(יסודי התורה ז,ב). ישנה קביעה מעניינת במדרש - "נובלות נבואה-חלום"(רבה יז), נובלות פירושו הדבר הנפרד מן השורש, הפירורים.
לאחי יוסף יש מטען קדום עוד לפני החלומות, "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם", בגלל האהבה המיוחדת של יעקב אליו. נראה כי תופסים את החלום כעין משאלת לב של יוסף, ולכן הוא גם ביטוי להתנשאותו של יוסף "בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה". תפיסתם את החלום כמטען אישי בלבד מביאה אותם לטעון נגד יוסף טיעונים הגיוניים, באמרם "הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ?!". אך אם אכן נמשיך עם הקו הזה שהחלום הוא מטען אישי, מדוע בחלום השני האחים כבר מקנאים? הרי כל החלומות הללו הם רק תסבוכות נפשיות של יוסף. יתכן כי מתרחש שינוי באופן הבנת האחים את מהות החלומות, הם מקנאים כי לחלום אפוא יש מימד נבואי. השלכת יוסף לבור אינה תוצאה של שנאה נטו, אלא ניסיון נואש לבטל את העתיד (וכן ברכות י,ב). יעקב אשר "שמר את הדבר", בוודאי ייחס לחלום מימד נבואי. חלום יוסף שונה מחלום אבימלך המודיע גילוי ברור של המציאות, בכך שהוא גילוי העתיד, חבוי במוטיבים סימובליים (וכן אצל גדעון - שופטים ז).
מצד שני, כמות החלומות שהאדם זוכר לעומת החלומות הנחלמים היא אפסית, מכאן שיש מספר רב של חלומות סתמיים. כן נראית דעתו של שלמה המלך המקביל בין חלום לבין דברי כסיל: "כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן, וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים"(קהלת ה,ב). הרמח"ל כותב(דרך השם ג) שישנם חלומות אשר הם פרי הדמיון שמזמן אליו שאריות מחוויות היום החולף, מקור פנימי מתוך האדם הוא היוצר את החלומות.
הרמב"ם(מו"נ ל"ו-ל"ח) מסביר שחלומות הם ביטוי לשאיפות האדם שלא יכלו להתבטא בעולם הגשמי עקב גודלן הרוחני. המקור אמנם פנימי, אך ה' טבע בעולם את הכלי הזה להשפעה. לכן כשלאדם יש שאיפות גדולות ורוחניות כגון תיקון העולם ודביקות הבורא – הוא חולם על השלמת השאיפות הללו, חלומות אמת. אך חלילה כשלאדם שאיפות רדודות וחומריות כתאווה לכסף או לכבוד – חלומותיו לא מעלים ולא מורידים, כיוון ששאיפותיו קטנות ומתבטאות בעולם החומרי, הוא 'לא משאיר כלום' לחלומות.
נמצאנו למדים כי קיימים מספר סוגי חלומות; מהם המורים דברים מסויימים על עברו של החולם וחוויותיו, מהם מסירת ידיעות נבואיות, ומהם מסר מה' לגבי יעודו של האדם.

שנזכה לשאוף גבוהות ולחזרת הנבואה במהרה בימינו,         שבת שלום,  -חנן-



[1] חלק מהדברים למדתי מעבודתו של יואל רז יצ"ו מישיבת רעננה.
[2] יצויין כי החלומות של פרעה והשרים מתקיימים באופן מיידי, אך החלומות של יוסף ויעקב שנים חולפות עד שמתגשמים. עם ישראל הוא עם של התקדמות פרגמטית, אט אט בדרכנו. אך אצל אומות העולם העשייה היא מיידית, וכאשר יחנו כן יסעו.
[3] לשאלה זו השלכה מעשית בפתרון חלומות: פרויד סובר כי בכדי לפענח חלום יש לבקש מן החולם את דעתו, תחושותיו, חוויותיו הקודמות. יוסף לכאורה פותר את חלומות השרים ופרעה באופן מידי, כי "לא-להים פתרונים", יש מקור עליון המוסר את דברו(להרחבה: עין אי"ה ברכות נה "חלמא דלא מפשר").

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה