יום חמישי, 20 באוגוסט 2015

פרשת שופטים - בית דין יפה

כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ, וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה', וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.
בפרשת השבוע התורה מורָה לנו כיצד לפעול במצב של ספק. הספק יכול להיות הלכתי, שאלות באמונה, סיבוכים עצמיים ועוד. ההדרכה מנוסחת בצורה מעוררת תמיהה: "וּבָאתָ.. אֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם", והרי ברור הדבר שאלך אל השופט שנמצא, וכי יעלה על הדעת שאלך אל שופט שהיה בעבר או שופט עתידי?! רש"י מעלה את השאלה הזו ולומד מהפסוק שאל לנו לומר שהשופט הזה יותר גרוע מהשופטים שלפניו, "אין לך אלא שופט שבימיך". התשובה לא מובנית, מה בכך שאחשוב שהשופט הזה גרוע? וכי יש לי ברירה אחרת? הוא השופט הקיים כרגע.
אלא כנראה שרש"י בא לתת לנו רמז[1] הקשור לשני סוגי שופטים שישנם בכל דור[2]. יש במציאות שופט שהוא "בימיך", ויש במציאות שופט שהוא קיים פיזית, אך אינו עונה להגדרת "בימיך". שופט אחד המבין את הדור שלו, ושופט שני שהוא אמנם עומד בקריטריונים של צדקות ויושר, אך הוא מתאים לדור אחר, תקופה אחרת. רש"י מעביר לנו מסר ברור: כשאתה בא עם ספק אל השופט, לך אל השופט המבין בנבכי הדור ובתמורות בו.
לאור הדברים הללו, מתבקשת השאלה: כיצד נדע איזה שופט ואיזה בית דין הם אשר מחוברים לדור? לשם העמקת הנושא, נשוב לפירוש רש"י בתחילת הפרשה על הפסוק "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" – 'הלך אחר בית דין יפה'. אם כן, אנחנו מתקדמים בהנחיות: בית הדין "בימיך" הוא בית הדין היפה. ומי הוא זה האחרון? ממשיך רש"י בהמשך הפסוק "לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ" – 'כדאי הוא מִנוּי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן'. נמצנו למדים: יש שופט שבעקבות הפסק שלו ישראל אינם חיים ואינם יושבים על אדמתם. רש"י אומר לנו: ללכת לבית דין יפה פירושו ללכת לבית דין שפסקיו יובילו למצב בו עם ישראל גם יחיה וגם ישב על אדמתו[3]. מינוי דיינים כשרים לא מתבצע על ידי מבחני ידע, אלא על ידי מבדקי רוח.
השבוע חל יום פטירתו של מורה הדור הרב קוק, הכישרון המרכזי של הרב היה לימוד התורה על כל רבדיה בהתאמה רוחנית מדוייקת להפליא לתהליכי הדור ומאוויו. לאורו נלך.
שבת שלום,  -חנן-



[1] השימוש במילה רמז כאן היא במובנה המודרני ולא החז"לי. בהזדמנות זו נזכיר שבפירוש רש"י קיימים מספר ביטויים, ונבארם. "משמעו" הוא ההבנה הפשוטה של הטקסט. "פשט" לפי רש"י הוא הכוונה האמיתית של הפסוק (ונדרש מאמץ כדי להבין איזו קריאה רש"י בא לדחות כש"פשוטו" לא כ"משמעו"). "דרש" הוא מסר כללי העולה מן התורה, לרוב, הקשר בין הלימוד למילים הוא אסוציאטיבי.
[2] דברים שקבלתי ממורי ורבי הרב אורי שרקי.
[3] ומכאן תשובה מרש"י למתנגדי הציונות: אין סתירה בין קיומו של עם ישראל לבין ישיבתו על אדמתו, מטעמי פיקוח נפש וכדומה. להפך, ישיבת עם ישראל בארצו היא היא המצילה אותו, 'להחיות את ישראל' – 'ולהושיבן על אדמתן'.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה