יום חמישי, 17 באוגוסט 2017

פרשת ראה - בחירות וצְמתים בחיים

בשבת שעברה התארחנו אצל חברים, ובסיום הארוחה ערכנו סבב בו כל משתתף השיב על השאלה "אילו היה לך כח-על, באיזה כח היית בוחר"? היו שענו "לעוף", "לקרוא מחשבות", אחד אמר "לשבור קירות", והייתה אישה אחת שאמרה: "לדעת מהוּ רְצון השם". פתאום שקט. לאחר כמה שניות מישהו מהעבר השני קרא לעברה: "אמנם קשה הביצוע, אך ברור לכולם מהו רצון השם, רצונו שנקיים את המצוות וההלכה, ונדבק במידותיו". אם נבחן לפי פשטנות פסוקי התורה, הוא צודק. אבל בבחינה מעמיקה נגלה שקיום המצוות מהווה רק חלק (קטן) מהחיים שלנו.

נניח שאדם מתפלל ומברך, שומר שבת כדין ולומד תורה, מקפיד על קלה כבחמורה. אחר כל זאת, ההדרכה בחלק הארי של חייו, קרי: עיסוקו, מקום מגוריו, שעות הפנאי שלו וכד', לא כתובה בשום ספר. ניקח לדוגמא את תחום העבודה, חכמי ישראל נתנו הדרכות כלליות בלבד: כשאתה עובד – אל תגנוב, אל תלין שכר הפועלים, עליך לשאת ולתת באמונה ועוד. אבל באיזה מקצוע אני צריך לעסוק? רופא? מורה? רואה חשבון? מהנדס? לא כתוב. בתחום המגורים הדבר דומה, חכמים אומרים: התרחק משכן רע, דור במקום תורה ועוד. אבל יש כל כך הרבה אפשרויות שמקיימות את ההדרכה הכללית! איפה השליחות שלי? בתל אביב? בצפת? זהו אפוא רצון השם ה'נחשק' שכֹה נעלם מעינינו.
פרשת השבוע פותחת בציווי מיוחד: רְאֵה. פתח את העיניים, הסתכל סביב. מה אראה? ממשיך הפסוק: "אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה", יש בעולם הזה שפע וחיסרון, פורענות ונחמה, מלחמה ושלום. הקדוש ברוך הוא נותן בידנו את הבחירה ואת ההחלטה[1], אבל הוא דורש מאיתנו להביט ולהתבונן היטב לפני כל צעד בחיינו. רצון השם ברוב הצְמַתים בחיינו לא כתוב בשום מקום, אלא נמצא אצלנו פנימה, והקדוש ברוך הוא סומך עלינו – רבה אמונתו, האמון שלו בנו, בכל יום מחדש. כלשון הרב קוק: "והתשובה הראשונית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו".
המלאכה לכוון לרצון ה', לשוב אל עצמנו, איננה פשוטה, מבלבלת ולעיתים מטעה. אחת מן ההטעיות בעולם הזה נלמדת מכך שלא כתוב בפרשה שיש במציאות "ברכה או קללה", אלא "בְּרָכָה וקְלָלָה", הברכה והקללה קשורות אחת בשניה. אנחנו מבינים שגם כאשר נבחר בטוב, יש לו צד וכח שעלול להתבטא באופן שלילי, ועלינו לצרפו ולסננו. לכן מסביר רש"י שבמעמד הקראת הברכות והקללות הכהנים היו עומדים בין שני ההרים, והברכה/הקללה הייתה נקבעת לפני ההר אליו היו פונים. רְאֵה. שנזכה להתבונן היטב, לבחור, ולזכך את הבחירה. וכמובן להתפלל על זה.

            "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" מההפטרה 'ואין מים אלא תורה' רש"י       שבת שלום,  חנן ש.



[1] השבוע שמעתי משפט נהדר מהרב יואב שטרנברג שליט"א:
 "כשנותנים לאדם בחירה - הוא עלול לחטוא, אך כששוללים מאדם את הבחירה - אין שום משמעות לעשייה שלו".


2 comments:

  1. ראה,

    אתה מכיר שאני אוהב לקרוא את הד"תים האלו, אבל לצערי... הפעם נפלת למלכודת הבנאליות והמובן מאליו.
    לא יכול להיות כתוב בתורה: "לכו להיות חקלאים", כי גם בעולם העתיק לא כולם היו כאלו, ואוי ואבוי אם כולם היו כאלו. כל שכן היום.

    מה אם כן אדם צריך לעשות? נו זה ברור... (לא קל בכלל, אבל כן ברור).

    בקיצור - נתת כאן חצי שחנ"ש וחצי דבר מוסר. אבל לצערי לא יותר.

    קח כביקורת בונה כמובן :)

    שמח לראות שאתה בכל זאת מוצא את הזמן לכתוב... המשך כך!

    אסף.

    השבמחק
  2. נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב

    השבמחק