"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּ! קָרָא ה' בְּשֵׁם
בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָֽה.
וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים! בְּחָכְמָה
בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָֽה. וְלַחְשֹׁב מַֽחֲשָׁבֹת, לַֽעֲשׂת בַּזָּהָב
וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת".
בפרשתנו נקרא בהתרגשות על סיום בניית המשכן והשראת השכינה
בו. על התכנון, הבנייה והפיקוח מנצח ביד רמה איש מלא ברוח א-להים: בצלאל בן אורי. אדם שהיה אלמוני עד בחירה מדוייקת
זו. הוא אינו משבט לוי, אינו שייך לקבוצת 'זקני ישראל', כל שידוע עליו שהוא נכדו
של חוּר- סגנו של משה במספר אירועים[1]. מי
הוא בצלאל? מה מהותו שבעֶטְיהּ זכה לתפקיד רם
זה?
ראשית, מאותיות שמו דרשו חז"ל: בְּצֵל א-ל היית. האדם
הזה נבחר לפקד על מלאכת המשכן, בין היתר בגלל שהוא היה בצילו של ה'. הצל מבטא הגנה
קרובה, הרמב"ן מבאר שה' השרה על בצלאל בינה
מיוחדת שאיפשרה המעבר החד כל כך בין עבודת פרך גסה במצרים לעבודת הקודש העדינה,
והמיומנות שנדרשה לשם הכנת כלי המשכן. בניין ארי אל, אריה המבטא כוח ועצמה, מקבל
את רוחניותו ממי שנמצא בצל הא-ל ולא מתבלבל בין כוח לעדינות.
שנית, אמרו חכמים: "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו
בהן שמים וארץ" (ברכות נה), ומסביר בעל 'משך חכמה':
"היה בקי איך מהצירוף יִוָּלד עִנין גבוה וחדש אשר אינו בפרטים, רק בכלל".
זו תכונה נפלאה! בצלאל יכל לכוון לתוכנו, למקומו ולמשמעותו של כל אחד ואחד מן הכלים
שבמשכן בהקשר הכללי של השראת השכינה. בניגוד לכלל המתמטי הנודע, ברוחניות- השלם גדול
מסך חלקיו. נכון במקדש, ונכון בחיים.
העניין השלישי הוא נושא הייחוס[2].
לבצלאל לא הייתה שום משרה קבועה, שום מעמד רשמי, אדם מן השורה. זאת ועוד- אחרי פרויקט
המשכן האדיר, לא הוכר לו שום תֶּקן מיוחד; אסור היה לו להיכנס למקדש כמו לכל ישראל
אחר. באופן כללי- כל קבוצה גדולה של אנשים, זקוקה למערכת של משרות רשמיות כדי
להתנהל כמו שצריך. ברם, במציאות מי שקובע את הערכים האמיתיים, מי שמקדם את עם
ישראל, מי שמביא להשראת השכינה, אינו זקוק לשום תפקיד. הרבה מלכים[3] לא היוו
דוגמה רוחנית לעם, דוד המלך זכה להיות אדם גדול בזכות עוצמתו הפנימית, לא בזכות מִשְֹרתו.
בימים ההם- בזמן הזה. מהבעיות הגדולות של המדינה היא המבנה של
מנגנון המנהיגות. חשוב מאוד להצביע ולהשפיע על מינויים טובים ויעילים, אבל צריכים אנו
לזכור כי הכוח המניע הרוחני המרכזי אינו נמצא במנגנון, אלא שוכן בכל אחד
ואחת מאיתנו. בפני כל יהודי ניצב אתגר להיות מנוע תורני ורוחני בסביבתו. עם משרה
רשמית או בלי, עם התואר "ראש הממשלה" או "רב ראשי" או בלעדיו
- כל אחד מאיר רוח ואמונה. הדחיפה העיקרית להשראת שכינה באה מן העם.
שנזכה
ויקויים בנו מקרא שכתוב: "וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם" (יחזקאל
לו) שבת שלום, חנן ש.
[1] תמך ידיו יחד עם אהרון במלחמת עמלק (פרק יז), נקרא
למלא את מקומו כשעלה להר סיני (פרק כד). במדרש נמסר שחור היה נביא, ונהרג
על ידי ההמון בעת שהתנגד למעשה העגל (ויקרא רבה י,ג).
[2] זאת שמעתי מפי הרב נחום אליעזר רבינוביץ' שליט"א.
[3] ואולי זה עומק המדרש: " 'טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב',
טוֹב הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל מִשֶּׁמֶן הַטּוֹב" (רבה מח).
שמו של בצלאל, תכונותיו העילאיות יותר טובות מאשר שמן הטוב, דהיינו שמן המשחה בו
מכריזים על תפקידים רשמיים.
