וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם
בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה, וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים
בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה... וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב
וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה, לָדַעַת לַעֲשֹׂת
אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ, לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה'".
בפרשתנו מתקיים דו-שיח בין משה לבצלאל אשר לכאורה מסתיים
בחוסר תקשורת. כאשר משה ציווה את בצלאל הוא הקדים עשיית הכלים לבנין המשכן, אך בצלאל,
החליף את הסדר בטענה כי "מנהג העולם תחילה לעשות בית ואחר כך משים כלים בתוכו"(רש"י).
שאלה נוספת העוסקת בסדרי קדימויות היא שאלת עם ישראל
והעולם. חז"ל אומרים "מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לָעוֹלָם"(בר"ר
א,ד), דהיינו הופעת ישראל מתרחשת בתחילת העולם. מצד שני, ישנם מקורות, בינהם
המהר"ל שאומר: "יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם, אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִבְרָאִים
בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה"(תפארת ישראל יז), דהיינו קודם נברא העולם
ורק אחרי זה ישראל.
נראה כי ההבדל בין המקורות נעוץ בשאלה, או בהבחנה: האם אנחנו
מדברים על שלב המחשבה לברוא את הדברים או על ההופעה של הדברים בפועל
בעולמנו. בעולם המחשבה, המטרה הסופית היא ראשונה; לפני שקבלן מתחיל לבנות מבנה, ראשית
הוא צריך לתכנן כיצד לבנות ובאילו חומרים, בשלב זה הדבר המרכזי העומד לנגד עיניו הוא
המטרה לשמה המבנה יבנה. אם כן, כשמתייחסים אל המֵמד הנשמתי, הוא קיים עוד לפני הבריאה.
נשמת ישראל נמצאת במקום הכי עליון, כך שמבחינה רוחנית הם ראשונים לכל העולם, יחד
עם זאת מצד ההופעה בעולם הזה ישנו צורך שקודם כל קומת הגוף תהיה שלמה, ועל גבה תופיע
קומת הנשמה. לכן עם ישראל מופיע בפועל אחרון לכל האומות[1].
נמצא אפוא, מבחינה רוחנית, כלי המשכן יותר גבוהים מהמשכן, ולכן
הוזכרו בציווי לפני המשכן. אולם מבחינה מעשית מתחילים בקומה הבסיסית ומתקדמים שלב אחר
שלב אל עבר היעד, ולכן בצלאל הפך את סדר הציווי.
שנזכה לראות לנגד עינינו את המטרה העליונה בד בבד עם עשייה
מתוכננת לפי קומות.
בצפייה לבנין אריאל, -חנן-
[1] הרב יהודה לאון אשכנזי הסביר: "אשר בחר בנו מכל העמים", דהיינו
עם ישראל עשוי מכל העמים, יש בו את נקודת האמת שבכל אומה. אם לכל אומה יש צבע
מסויים, אז הצבע של עם ישראל הוא שקוף. כדברי הרב קוק: “ישראל הוא האספקלריא (-מַרְאָה)
הכללית של כל העולם”(אורות המלחמה ו'), היהדות היא מעין מראה שבה משתקפות
הזהויות של כל העמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה