לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ
נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם, הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ.
וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ, וְלֹא יְדַעְתּוֹ, וַאֲסַפְתּוֹ
אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ
לוֹ..
לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם.
לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם.
השבוע בחרנו ללמוד יחד את אור החיים הקדוש
על מצות השבת אבידה, שקושר בין הפרשה לבין חודש אלול, חזרה בתשובה. לדעת רבינו
חיים בן עטר[1] הציווי מתייחס, בדרך רמז,
ל'אבידה' מסוג אחר, יהודים הרחוקים מהקדוש-ברוך-הוא. "כי תראה את שור, אלה הם בני אדם שנמשלו כבהמות
והם צֹאן קדושים, ולזה קראם שור ושה". אותם בני אדם שהדרדרו עד שנדמו לבהמות, "ואומרו 'נדחים'.. שהעובר פי ה' יקרא
נדח, ויצו ה' לבל יתעלם אלא ישיבם לאחיו הוא א-להי עולם", הם צאן קדושים, ויש להשיבם ל'אחיך': "אחיך שהוא הקדוש ברוך הוא".
בחודש הרחמים והסליחות, חודש המסוגל לחזרה
בתשובה, אנחנו מצווים לא לשכוח גם את השכן מלמטה, את העמיתה לעבודה, או את החבר
לספסל הלימודים. גם אותם איבּד בורא עולם, ועלינו מוטלת המלאכה להשיבם. איך עושים את זה? מהי המתודה לקרב את הנשמות
האבודות?
"וכפל לומר 'השב תשיבם', נתכוון כי מתחילה
ישיבם לדרך הטוב, ובזה יתקרבו אל אביהם שבשמים, והוא אומרו 'תשיבם אל אחיך'
". יש החושבים שחזרה בתשובה
מתחילה בלימוד גמרא ופוסקים, מחדש לנו האור החיים שהדרך להשם עוברת תחילה בדרך הטוב. על ידי עשיית טוב, חסד, מאור פנים, ממילא
יתקרבו הסובבים אותנו וירצו לשאוב מאותו אור אליו אנו מחוברים, בורא עולם שהוא מקור הטוב. וכאן מוסיף הרב ואומר שהאֶתגר גדֵל בדורות
שלנו:
"ואומרו 'ואם לא קרוב אחיך וגו'' - בּזה
הֵעיר כי הוא מדבר על זמן גלות האחרון.. 'ולא ידעתו', שנִסְתָּם הקץ, ואין יודע
מתי קץ הפלאות, וזה יסובב הרחקת הלבבות מהאמונה". האח (הקב"ה) נראה 'לא קרוב', מרגיש
לנו רחוק וחיצוני למציאות, ועוד: לא רק שאינו קרוב אלא גם קשה לראות את הדרך אליו.
הריחוק ואי הידיעה גורם לעוד ועוד 'אבידות' כביכול. וכאן הדרישה גוברת:
"עם כל זה יצו ה' 'ואספתו אל תוך ביתך'..
וזה יהיה עד שיתרצה ה' וידרשהו, והוא אומרו 'עד דרוש אחיך אותו והשבותו לו' ". כשהמשימה קשה יותר, דרך הפעולה הופכת דוקא
בסיסית יותר. כבר לא "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם", אנחנו לא במקום הזה, אלא פשוט
"וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ", הזמן אותו, ומשם אבא כבר ידרוש
אותו. כדברי הרצי"ה: "אוהב את הבריות", וממילא "מקרבן
לתורה". שנזכה!
"בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים
גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" מההפטרה שבת שלום, לשנה טובה נִכָּתֵב,
חנן ש.
[1] רבי חיים בן עטר היה מגדולי
פרשני המקרא, מקובל ופוסק הלכה במאה הי"ז בצפון אפריקה ובסוף ימיו עלה לארץ.
לא מזמן תליתי תמונה במשרד
השבמחקשל אדם שאני לא מכיר
וכתוב עליה משפט שאני לא מבין
ובכל זאת:
"הצדיקים הטהורים,
אינם קובלים על הרשעה,
אלא מוסיפים צדק..."
ולוואי
סף.
מחילה,
מחקלא הבנתי..
זו ביקורת? )אסף ה' את *חרפתי*(
זו תוספת? )*יוסף* ה' לי בן אחר(
שבוע טוב!
לא ביקורת, חלילה...
השבמחק