בהפטרת
השבוע, אנחנו קוראים על הרגע בו ה' גואל את עם ישראל ומשיב אותנו לארצנו. האירוע
הזה מתואר כגרנדיוזי למדי- חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ
קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם! וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ
[קצוות העולם] אֵת יְשׁוּעַת אֱ-לֹהֵינוּ!
למה דווקא בצורה כזו?
היתרון
הפרשני העצום שיש לדור שלנו הוא: בחינת נבואות הגאולה לאור הגאולה עצמה.
ואכן - כפי שתיאר זאת אברהם לבני כשקרא לספרו: "שיבת
ציון - תקוות האנושות", חזרת עם ישראל לארצו תופסת תשומת לב בלתי-פרופורציונלית
בשיח הכלל עולמי. קריאת ההפטרה מרגיעה אותנו בכך שהכל מתוכנן מראש, הופעת מדינת
ישראל בכל מהדורת חדשות בעולם אינה כתוצאה מ"צעד חריג" כזה או אחר. בורא
עולם סיבב כך, בכוונה.
מאות שנים
שעם ישראל נמצא בגלות, מפוזר בין הגויים בארצותם ללשונותם. בזמן הזה הצליחו
היהודים להגיע לעמדות מפתח בשלטונות המקומיים. היהודים הם הראשונים להזדעק על כל
עוול שנעשה על ידי המדינה. התשובה מצד המושל מוכנה: "אתם חכמים להיות מוסריים,
כי אין לכם מדינה לנהל. נראה אתכם דואגים לטריטוריה, חינוך, רווחה, חברה וגם
שומרים על מוסריות גבוהה".
והנה, היהודים
האלה, היועצים המציקים, הקימו מדינה. עכשיו נראה אותם. עם זכוכית מגדלת.
הגדרת מדינת
ישראל כ"מימוש ההחלטה להקים בית לאומי לעם היהודי" זו מטרה חשובה, אך מִשְנִית
ביחס לחובה שלנו כלפי העולם כולו. מאז שנת תש"ח עיני כל האומות אלינו נשואות,
מתחננות ומבקשות: לַמְּדוּנוּ. מהי רוחניות? כיצד היא משתלבת במוסדות המדינה? מהו
מוסר לחימה? ישראל והעמים - הילכו שניהם יחדיו?
זה תפקידנו! חייבים
אנו להיות מוכנים היטב להאיר להם את הדרך. להיות נאמנים להצהרתנו בכל יום שלוש
פעמים: "לתקן עולם במלכות שד-י".
ובלשונו הזהב
של המלבי"ם (על הפסוק): "על ידי התשועה תתגלה מלכות שמים בכל
העולם כולו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה