בסימנא טבא, אנחנו מתחילים לקרוא מחדש את חמשת החומשים, שנזכה
לגלות גם השנה פנינים חדשים בפסוקי התורה הקדושה. השבת נקרא את פרשת בראשית הפותחת
לנו צוהר בנושאים מרכזיים בחיים בכך שהיא עוסקת בהתחלה, בטהור, ב'מחשבת הבריאה'[1]. בחרנו לברר דרך פרשתנו על קצה המזלג את סוגיית
הרצח. האדם הרוצח הראשון הוא כמובן קין, והאדם הנרצח הוא הבל[2].
השאלה הבסיסית היא: למה קין רצח את הבל? ונעמיק: מדוע בכלל עולה בדעתו של בן אנוש
להשמיד את זולתו? מפשט הפסוקים קשה להבין את המניע לרצח, "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל
הֶבֶל אָחִיו, וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ";
פסוק קשה תחבירית ועניינית- מה קין אמר? מה היה בשדה?
1) רובנו למדנו בגן שֶקַיִן קִינֵא
באחיו. "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ, וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ
לֹא שָׁעָה. וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו", קין מקנא,
ומתוך תסכול
הוא קם ורוצח את הבל. תהליך מרתק קורה כאן: קנאה -> עצבות -> רצח. אפשר אולי
להוסיף באמצע גם: 'בדידות', 'ניכור', 'תחושת כישלון'.. רגשות אלו מתחברות לעיתים
עם רצון להתאבדות, אבל לפעמים זה יוצא על זולתנו.
2) לדעת המדרש
(רבה כב, בתרגומי) "קין היה אומר שהאדמה שלו, ואם כן לא היה
להבל מקום בכל העולם ולא הניחו לרעות צאנו, ועל ידי כן באו לידי ריב", סכסוך
על רקע טריטוריאלי, למי הארץ. נשמע מוּכּר. במשנה (אבות דרבי נתן מה)
הסיפור מעט שונה: "קין חשב בלבו ואמר: אני הורג את אחי ואירש את העולם",
זאת אומרת שהסיבה היא מאבק שליטה, התשוקה לכֹּח.
3) לנצי"ב מוולוז'ין יש פירוש ייחודי בהסבר
כל מערכת היחסים בין האחים הללו. הוא מסביר שתפקיד קין כבכור, כיציר אדם הראשון
("קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'!"), היה לחנך
את הבל אחיו הצעיר לחדול מהבלי עבודת רעיית הצאן, להצטרף אל עבודת השדה ולהקדיש
זמן גם לחיים הרוחניים. "אֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ– של הבל, הוא עמל למצוא חן
בעיניך... וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ – שלא ליתן לו לחם כי אם כאשר ישמשהו
בעבודת האדמה" (העמק דבר ד,ו-ט), חינוך בדרך קשה למדי. "וַיְהִי
בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו – לא כתיב 'על' הבל אחיו,
אלא 'אל' הבל אחיו. ופירושו: שבא אצלו ללמדו עבודת השדה, מה שלא הורגל. ועל ידי
גערה ושוֹט מכֵּה כדרך אדון המושל על עבדו, הגיע לידי כך 'ויהרגהו' – שהכהו עד
מוות". קין התכוון לטובה! רצה ללמד את
הבל, אך חרג מעט מהגבולות בחלק של המקל לעומת הגזר ובטעות הרג את אחיו.
יש רצון לרצח פיזי, דבר הרחוק מאיתנו כאנשים
נורמטיביים. אך יש רצח מסוג אחר, הנובע מאותם מניעים ממש. רגש קנאה חזק
הגורם לנו לפעול בצורה מכוערת כלפי הזולת, מאבק כוח
ושליטה שמוריד אותנו מן הפסים. אנחנו לוקחים מהפרשה את סכנת הרצח השקט
שקרובה לכל אחד מאיתנו. כמובן לדעת הנצי"ב- החינוך,
אין צורך להוסיף על חשיבות העדינות במתיחת הגבולות והזהירות מגרימת נזק לילד. שנזכה
להסיר דמים -פיזיים ונפשיים- מבַּתֵינוּ. אמן.
"הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים
אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי" (תהילים נא) שבת שלום, -חנן שוקרון-
