וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. וַיְהִי
בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. וַיֹּאמְרוּ
אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: ..הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ
בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.. וַיֹּאמֶר ה': הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת
לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר
יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ
וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל
ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.
בפרשת השבוע נקרא על שני סיפורים, מהטרגיים ביותר בתורה; המבול
ומגדל בבל. על דור המבול מבאר רש"י שחטאו בגזל, בגלוי עריות ואף בעבודת
אלילים[1]. אך
נשאלת השאלה: במה היה חטאם של בוני מגדל בבל? מפשט הכתובים מזוהה הבעיה כ "כָל
הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים", ובדברי ה': "עַם אֶחָד
וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם". ראוי לבאר את תוכן המהלך של דור הפלגה ומדוע נתפס כשלילי.
חז"ל(סנהדרין קח) אומרים לנו שהעבירה
החמורה ביותר של דור המבול היתה גזל, על זה נגמר דינם. גניבת רכוש מאדם
אחר, פלישה לקניינו הינה ראשית לרצח. אנשי דור הפלגה ביקשו להתרחק מעוון הגזל שגרם
לכישלון האנושות בדור הקודם, ולכן בחרו לפעול למניעת מריבות ושמירה על שלום בין
בני האדם. כיצד עושים זאת? "שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים". המילה
"שפה" בעברית פירושה צד ("שְׂפַת הַיְאֹר"), כולם באותו צד,
קיימת אחדות דעות ואין מחלוקות, לכאורה נפלא. אלא שהדבר מעיד על שנאה עמוקה בין
אנשי הדור, מעין סאב-טקסט לפיו "אני מוכן להיות חבר שלך, בתנאי שאתה תהיה
כמוני ותחשוב כמוני". בנוסף, אם כל הדור אותו הדבר, אז כולם מיותרים חוץ מאדם
אחד; מה זה משנה אם יש סיני אחד או מיליארד סינים שמתנהגים בדיוק אותו דבר?
הייחודיות של כל אחד מהווה איום. החתירה לאחידות,
בניגוד לדרישה לאחדות הינה מהלך טוטליטרי המבטל את עצם קיומו של הפרט[2]. ה'
מזהה את המגדל כסופה של האנושות, שהרי אם אין עמים שונים ואין ייחודיות, אז אין
כאן בעצם כלום, כל כל אחד הוא לא באמת הוא. המגדל הוא הדרך לאחידות, הקמת מפעל
השואב את האנרגיה של כולם, כך מפסיקים לחשוב על עצמם וחושבים על המגדל. במדרש נאמר
שאם היה נופל אדם מהמגדל – היו אומרים לא נורא, שהרי הוא רק 'מִסְפָּר'. אך אם
הייתה נופלת לבנה היו יושבים ובוכים ואומרים "מי ייתן לנו אחרת תחתיה". אדם
נולד למגדל ומת כשהוא עדיין נבנה, הוא מהות חייו.
מה עושה ה'? מפזר, פועל לריבוי הדעות. אך כיצד פועלים
להשכנת שלום כאשר מבקשים לשמור על ייחודיותו של כל אדם? התשובה היא אחדות, חיבור
אמיתי ללא טשטוש הזהות. המדרש מסביר שהויכוח של אברהם ונמרוד היה על רקע בניית
המגדל. אברהם הסכים עם נמרוד שיש לאנושות בעיה וצריך לגרום לשלום בין אנשי הדור, אך
ראה איך הביצוע של נמרוד גורם לחוסר אנושיות כללית ולמחיקת הזהות האישית. אברהם מבין
שהפיתרון הוא פירסום שם ה' בעולם ושאיפה למיסוד התנהגות מוסרית על פי ציווי ה'
בקרב האנשים השונים, כל אחד בדרכו הייחודית כאשר גורם השלום הוא האמונה.
בשבת המיוחדת הזו, בה אנו מארחים חברים מהקהילה ומתארחים,
נודה לה' שזיכה אותנו להיות חלק ממהלך שעם ישראל זקוק לו בימים אלו יותר מכל: אחדות.
מבוגרים, צעירים, אשכנזים, ספרדים, רווקים, משפחות, כולם מרגישים שייכים לקהילתנו
'תפארת[3] ישראל
- כורזין'.
שבת
שלום, -חנן-
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה