נ וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. וּבְנֻחֹה יֹאמַר: שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל נ
אפשר לומר ש'קו פרשת המים' של ספר במדבר הוא
פרשת בהעלותך. עד כה הכל היה מסודר, תפקידים, משכן, מסעות, לויים. פתאום מתחילים משברים;
מתאוננים, קברות התאווה, מרים הנביאה, מרגלים וכו'. ממש בתווך, באמצע פרשת השבוע
שלנו, נמצאת 'מיני' פרשה, מיוחדת במינה בספר התורה. פרשיית "ויהי בנסוע
הארון", התחומה בשתי אותיות נו"ן הפוכות, טומנת בחובה לימוד עמוק וננסה
לעמוד עליו השבוע.
בגמרא מובאת מחלוקת, מדוע נכתבה פרשיה זו
באופן ציורי זה. דעה ראשונה: "פרשה זו עשה לה הקב''ה סימניות מלמעלה ולמטה לומר
שאין זה מקומה" (שבת קטו). דעה זו
רואה את אותיות הנ', ואת הפרשה כנתונה במעין 'סוגריים' (). ואם אין זו מקומה, מדוע
בכל זאת ניתנה כאן? עונה הגמרא: "עתידה פרשה זו שתיעקר
מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן? כדי להפסיק
בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה[1] ". מכאן אנו מבינים שתפקידה של התורה הוא לא
רק לספר את ההיסטוריה כסדרה, אלא גם להקנות לנו מוסר ודרכים בהנהגת ה' בעולם.
על דעה זו חולק רבי ואומר: "מפני שסֵפר
חשוב הוא בפני עצמו". זאת אומרת שבעצם יש לנו שבעה חומשים: בראשית שמות
ויקרא, במדבר עד 'ויהי', 'ויהי', מ'ויהי' עד סוף במדבר, דברים. דעה זו מקבלת גם
ביטוי הלכתי, כפי שמובא בהמשך (שם), ספר תורה שיש בו רק 85 אותיות, כפרשת
"ויהי בנסוע הארון", הרי הוא קדוש ומצילים אותו מדליקה שפרצה בשבת. מה
מיוחד בפרשייה זו שמקנה לה מעמד של 'ספר בפני עצמו'? רבינו עובדיה ספורנו כותב
שפרשת 'ויהי' הינה התיאור האידאלי של מסע בני
ישראל במדבר- "קומה ה' ויפוצו איביך. כי אמנם לולא שלחו המרגלים, היו נכנסים בזולת
מלחמה, שהיו האומות בורחים". פרשיה זו היא
בעצם 'הסיפור שלא קרה', ולכן ראויה להיות ספר בפני עצמו, זכרו איך הדברים מתנהלים
באופן אידאלי.
בפרשת השבוע אמנם נקרא בעיקר על המצב המצוי
במסע; תלונות וחטאים. אך רגע לפני כן, מעמיד בפנינו הקדוש ברוך הוא את המצב הרצוי. פרופסור גבריאלה אוטינגן, פסיכולוגית גרמנִיה,
פיתחה שיטת טיפול ייחודית כדי לעזור לאנשים: Mental-contrasting[2].
בטיפול מסוג זה, מתבקש האדם להנגיד את העתיד הרצוי
עם המציאות הנוכחית המצויה, ועל ידי כך, על פי מחקריה, מוּנַעִים תהליכים
קוגניטיביים ורגשיים בתודעתו המקרבים אותו אל המטרה. התורה הקדושה פותחת לנו פתח ליציאה
ממשברים ונפילות, באמצעות העמדת האידיאל לנגד עינינו.
נסיים בדברי הראי"ה קוק, שבתַארוֹ
מאפיינים מימות המשיח, כותב כך: "יתדבקו ישראל ועל ידם כל העולם, באורו של משיח על ידי אורהּ של תורה, הוא האור הזוֹרח
בפרשת 'ויהי בנסוע הארון'.. אורו של משיח שאינו מִתְיָרֵא מחוּצפא, לא מעזיבת התורה
ובריחה מבית הספר". האור הזה, שמנגיד באופן לאומי כלל ישראלי את האור הגדול
מוּל החוצפה, הוא תפקידו של המשיח.
שנזכה לזכור את הרצוי, לשווֹתוֹ לנגדנו,
ולהתקדם. שבת שלום, חנן ש.
