"בשעה שהייתי דורש ברבים, בשבת הגדול ושבת שובה, הייתי אומר
מקודם: הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה של 'הוכח תוכיח', ויהי רצון שיהיו הדברים
מסודרים בפי ונשמעים לעבודתו יתברך שמו ושלא אכשל בלשוני ליגע בכבוד איש חס וחלילה".
(האדר"ת, חותנו של הראי"ה קוק)
אנחנו נמצאים בעיצומם של עשרת ימי תשובה, ימים המוקדשים
לחשבון נפש פרטי וכללי, אישי וחברתי. כידוע, השבת במהותה מובדלת מימי החול, וגם בעניין
התשובה עומדת השבת בדרגה עליונה יותר, לעומת התשובה של ימות החול[1].
בחסידות מסבירים[2] שביום חול אנו עוסקים ב'תשובה תתאה'
(תשובה תחתונה), שמתבטאת בחרטה על החטאים וצער על המעשים הרעים, ואילו בשבת שבתוך ימי
התשובה התיקון שייך ל'תשובה עילאה' (תשובה עליונה), בה האדם ממוקד בצימאון להתעלות
ולהתחבר לקדוש ברוך הוא.
על גבי הבנה זו, מסורת היא בְּידֵנו שבזכות השבת מתברך כל השבוע
שלאחריה. נמצא אפוא, שהיום הקדוש, יום הכיפורים, מקבל
את הברכה מהשבת שלפניו. ועל דרך הדרש נדייק שכדי לברך, ראוי שהמברך יהיה בדרגה
עליונה מזו שבה עומד המתברך. מכאן ניתן להסיק שלשבת שובה יש לכאורה מעלה מיוחדת אפילו
על יום הכיפורים[3]. מהי מעלתה המיוחדת של שבת זו?
מעלתה היא בכך שתהליך התשובה בצום יום כיפור בא מתוך התנתקות מהצרכים הגשמיים, עָם
ישראל נדמה למלאכי השרת; אין לנו שום שייכות לאכילה, שתייה וכדומה. בשבת שלפנינו
לעומת זאת, נעשית התשובה מתוך התעסקות בחיי החומר; מצווה לענג את השבת בבשר וביין,
בחיזוק התא המשפחתי, ומתוך כך שבים אנו לקשר עם בורא עולם.
לפי הבנה זו, דוקא משבת שובה אנחנו שואבים כוח לעבודת השם כל
השנה. חיי היום-יום שלנו לא נראים כמו יום הכיפורים, הם עמוסים בענייני פרנסה, משא
ומתן, אכילה, שתייה ושאר צורכי הגוף. משבת שובה המברכת את יום הכיפורים אנחנו לומדים
את הנוסחה לשמירת קשר רציף עם השם בין כיפור לכיפור, היהודי נדרש לחתור ל'תשובה עילאה',
שבאה גם מתוך שמחה ותענוג. כדברי הנביא בהפטרה שעל שמה קרויה השבת: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'
", שבים אל השם עם כל ה'דברים' שלנו.
ונסיים בדברי המדרש על ההפטרה: "כל הנביאים קוראים לישראל
לתשובה, אבל לא כהושע. ירמיה אמר (ד,א): 'אם תשוב ישראל נאם ה' - אלי תשוב'
וישעיה אמר (נה,ו): 'דרשו ה' בהמצאו',
ולא מלמדים את ישראל מה לומר! אבל הושע אמר:
עשו תשובה, ומלמדם מה יפייסו על עצמם: 'שובה ישראל עד ה' א-להיך.. קחו עמכם דברים ושובו
אל ה'.. אמרו אליו: כל תשא עון וקח טוב, ונשלמה פרים שפתינו' " (פסיקתא רבתי
פסקא מד שובה ישראל).
שנזכה
לתשובה עילאה. או לכל הפחות תתאה. גמר
חתימה טובה, שבת שלום, -חנן-
יישר כח.
השבמחקרק שתי הערות צדדיות:
א. מאין הקביעה שחובה על המברך להיות ב"דרגה עליונה" מהמתברך? והרי מצינו מקומות הרבה שלא כך הדבר. (ובעקבות אחד מהם ף נקבע - "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך")
ב. הערה 3 אכן יפה ונאה, אבל לא הבנתי איך היא קשורה לדבר התורה או למיקום אליו היא מתייחסת.
שבת שלם!
שתזכה לכל הברכות! (זוהי ברכה שמטרתה להוכיח את טענה א' שלי :) )
א. פוק חזי ממי מבקשים הולכים לבקש ברכות. אמת שברכת הדיוט לא תהיה קלה בעיניך. אבל עובדה שצריכים לומר את זה.
מחקב. בעניין חזרה בתשובה באמצעות תענוג.
שבוע טוב, תזכו לשנים רבות!